את חולמת על משהו גדול, אבל הצעד הראשון נראה לך כמו הר גבוה מדי? את לא לבד. הפחד מכישלון הוא אולי החסם הגדול ביותר בדרך למימוש עצמי, והוא נראה אצל רובנו בתחפושת של פרפקציוניזם או דחיינות. אנחנו מפחדות שאם ננסה ולא נצליח, נוכיח לעצמנו ולסביבה שאנחנו "לא מספיק טובות". אבל בואי נהיה כנות – מהו באמת כישלון? האם זו דרך ללא מוצא, או שמא זהו שיעור הכרחי בדרך להצלחה? אם תסתכלי על כל אישה מצליחה ומעוררת השראה, תראי שהיא אספה בדרך הרבה יותר "לא" מאשר "כן". הכישלונות שלה היו אבני הדרך שבנו את הביטחון העצמי שלה ואת היכולת שלה להסתגל לשינויים.
הסוד הוא להפסיק לראות בבחירות שלך "גורליות" או "בלתי הפיכות". רוב ההחלטות שאנחנו מקבלות בגיל הזה הן לא חוזה לכל החיים, אלא ניסוי. כדי להתגבר על השיתוק, נסי את תרגיל ה-"מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות?". רוב הפעמים תגלי שהדבר הכי גרוע הוא לכל היותר אי נעימות קטנה או צורך לשנות מסלול, ולא סוף העולם. ברגע שתביני שהטעות היא לא ההפך מהצלחה אלא חלק בלתי נפרד ממנה, החרדה תתחלף בסקרנות.
תני לעצמך את הרשות המלאה לנסות, לטעות, ללמוד ולדייק את הדרך. אל תחכי להיות "מוכנה" או "מושלמת" כדי להתחיל, כי השלמות היא אשליה שעוצרת אותנו במקום. תתחילי בקטן, תעשי צעדים מדודים, ותראי איך ככל שתעזי יותר, הפחד יתכווץ והביטחון שלך יגדל. זכרי – מי שלא מעיזה לטעות, לא מעיזה לחיות. הכישלון הכי גדול הוא לא לנסות בכלל, כי אז את מוותרת מראש על כל האפשרויות המדהימות שמחכות לך. קחי נשימה עמוקה, תתחילי בצעד קטן, ותני לעצמך את המתנה הכי גדולה – את הזכות להיות אנושית, ללמוד מהשטח ולצמוח מתוך הניסיון.
